<h1>ספר האסופות מכת"י סימן שפ"ט</h1>
<h2>דף ח.</h2>
במדרש שוחר טוב [תהלים ל"ה ב'] מונה שישר' מקיימין כל המצוות באבריהם וכו', עד שאומר שבגיד מקיימין מצות מילה ופריעה, יריכיים עושין לסינדיקום לילדים, פיר' הבעל ברית, ועל כן נאמ' [תהלים ל"ה] כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך. מכאן לבעל ברית שעושה מצוה. וביום שמחת המילה אבי הבן מגדל שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות למגדול ועד קטן לחמניות שקורין ברשטלש ובצים משום חביבות המצוה ולכבוד המילה ומתוך השמחה יבקשו רחמים מגדולם ועד קטנם על האם שתעמוד לחיים ועל הנער שיגדל בתורה ובמעשים טובים. ומניין שאבי הבן מרבה בשמחה ביום המילה שנ' [משלי כ"ג] גיל יגיל אבי צדיק וגו', וכת' [שם] ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. ומזמרין שמה זמירות ודורשין דרשות מעניינו של יום ומעינייני המילה לכבוד המקום ולכבוד הילד והאב והקרואים. ואין או' שהשמחה במעונו בברכת המזון לפי שאין שם שמח' שלימה דאית ליה צערא דינוקא. וגם המוהל העוסק במצות מילה זוכה במצוה כשהוא כורת את הברית כאלו הוא קיים באותה שעה תרי"ג מצות, כמניין ברית, ומעלה עליו הכת' כאלו העולם עומד על ידו, שנ' [ירמיה ל"ג] אם לא בריתי וגו'. וכשהוא עושה פריעה עולה לו זכות מצות הפריעה לכל ימות השנה שהם שס"ה ימים כמיניין פריעה נמצא שגם בזכות הפריעה העולם עומד. מכאן למוהל כשהוא מל שהמצוה גדולה היא שלו לפי שעל ידו נתבסם העולם.
